כתובת: מעלה גיא אוני ראש פינה. Rosh Pinna Israel טלפון: 04-6936277 פקס: 04-6936019

המועצה הדתית ראש פינה - סוכות

מועצה דתית ראש פינה

"בַּחֲמִשָׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לה'... שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא, כ"ג, לד-לו).
"וּבַּחֲמִשָׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עַבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לה' שִׁבְעַת יָמִים" (במדבר, כ"ט, יב).
חג סוכות נחגג ב: ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי.
חג סוכות מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים. סוכות הוא חג דתי מקראי הנמשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד. לאחר חג הסוכות נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו) בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו') אינן חלות. סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה (פסח, שבועות וסוכות).
לחג הסוכות קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך סוכה. כפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מב-מג), מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו - ישיבה בסוכה , זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים. לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר ל- "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר.

הלכות חג הסוכות - סימן תרלט - דיני ישיבה ואכילה בליל חג הסוכות

א. נאמר בתורה (ויקרא כג מב): בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. ופירשו חז''ל: שהם ענני כבוד שהקיפם הקב''ה לבל יכם שרב ושמש, ולכן כשיושב האדם בסוכה, טוב שיכוין שציונו הקב''ה לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וזכר לענני כבוד שהקיפם הקב''ה. ואיתא בספרי (פרשת בהעלותך י' לד), וענן ה' עליהם יומם, שבעה עננים היו, ארבעה מארבע רוחות העולם, ענן למעלה, וענן למטה, וענן אחד מלפניהם, הגבוה מנמיכו, והנמוך מגביהו, והורג את הנחשים והעקרבים, ומכבד ומרבץ לפניהם. לכן נצטוינו לישב בסוכה שבעת ימים.[וראה בספר בית השואבה דף ג' ע''ב].

ב. קיימא לן (ר''ה כט.) כל הברכות כולן אף על פי שיצא מוציא (שהרי כל ישראל ערבין זה לזה למצוות). ויש אומרים שגם ברכת המוציא שמברכים בלילה הראשון של חג הסוכות על הפת בסוכה, אמרינן נמי אע''פ שיצא מוציא, ויש חולקים ואומרים דכיון שאינו מברך אלא המוציא בלבד, אינו יכול להוציא, דדמי לברכת הנהנין. והעיקר לדינא כסברא ראשונה דלא גרע מדין ברכת היין של קידוש היום בשחרית של שבת ויו''ט. [חזו''ע סוכות עמוד ק'].
ג. מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. כי למדנו כן בגזרה שווה חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, מה בחג המצות מצות עשה לאכול כזית מצה, שנאמר בארבעה עשר לחודש בערב תאכלו מצות, אף בחג הסוכות מצווה לאכול כזית פת בסוכה, ושאר כל הימים רשות [סוכה כז].

ד. הילכך צריך לכוין קודם אכילתו שהוא יושב בסוכה זכר ליציאת מצרים, ושהוא בא לקיים מצות עשה מן התורה באכילתו בסוכה. ויכוין גם כן לקיים מצות ישיבה בסוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא את בני ישראל בצאתם ממצרים, לבל יכם שרב ושמש. ובדיעבד כל שכיון לצאת בלבד, יצא ידי חובה.[ילקו''י מהדורת תשס''ד, הל' פסוקי דזמרה עמו' תקכד, ובילקו''י על הלכות ציצית סי' ח' הערה ח. ובהליכו''ע ח''ב עמו' ערה, ובחזו''ע סוכות עמ' צז].

ה. האוכל בסוכה ולא כיוון לשם מצות סוכה, עצם הליכתו לסוכה כדי לאכול שם, נחשב כאילו כיוון, ולא הוי כאוכל חוץ לסוכה.[בביאור הלכה (סי' ס בד''ה וי''א) כתב, שהלובש טלית עם ציצית, ואינו מכוין לשם מצווה, עובר על מ''ע דציצית. אולם נראה דאף למ''ד מצוות צריכות כוונה, בכה''ג שלא כיוון נחשב שלא קיים מצות ציצית, וכאילו לא לבש טלית מצוייצת כלל, אבל לא נחשב כלובש טלית של ד' כנפות בלי ציצית. וכן לגבי האוכל בסוכה ולא כיוון לשם מצות סוכה, עצם הליכתו לסוכה לאכול שם, כאילו כיוון, ולא הוי כאוכל חוץ לסוכה. וע' בשו''ת מנחת שלמה ח''א סי' א, ובילקו''י על הלכות ציצית סי' ח הערה ח, ובחזו''ע סוכות עמ' צח].

ו. האוכל חוץ לסוכה, עושה עבירה, ובזמן הקדמונים היו מכין אותו לישב בסוכה. וכן הדין בלובש בגד של ד' כנפות ואינו רוצה להטיל בו ציצית. אבל מי שאינו אוכל כלל בשאר ימי חג סוכות (לבד מליל סוכות), או שאינו לובש בגד של ד' כנפות, אין כופין אותו לקיים המצווה, שזו מצוה קיומית ולא חיובית. ואם אוכל סעודת קבע בסוכה מקיים מצווה מן התורה בכל שבעת ימי החג. [בסוכה )כז.) ילפינן ט''ו ט''ו מחג המצות, מה להלן לילה ראשון חובה מכאן ואילך רשות, אף סוכה לילה ראשון חובה מכאן ואילך רשות. וכתב המשנ''ב (סי' תרלט ס''ק כד), נסתפקתי לפי מ''ש הגר''א שמצווה לאכול מצה כל שבעת ימי הפסח, כפשט המקרא שבעת ימים תאכל מצות, אלא שהמצות עשה הוא רק בליל חג הפסח, אבל לאחר מכן הוא מצוה בעלמא, אם הדין כן גם באכילה בסוכה שיש מצווה לכתחלה לאכול פת בסוכה ולברך לישב בסוכה, בכל ז' הימים. ע''כ. ונראה שבוודאי יש מצווה בזה, שהרי הוא מברך בסעודת קבע בימי החג אקב''ו לישב בסוכה, ולכן יש מצווה באכילת פת בכל שבעת הימים. וע''ע בחזון עובדיה סוכות עמו' קא].

ז. צריך לאכול שיעור כזית פת בסוכה, שהוא משקל כעשרים ושבע גרם, ואף שהשיעור הוא בנפח, ולא במשקל, מכל מקום אחר שהפוסקים מדדו הכל, המשקל הוא בדרך כלל בקירוב מאד להמדה בנפח, ואין הכל בקיאים לשער בנפח. וכן מבואר בהרב המגיד (פ''א מהל' עירובין הלכה יב) בשם הגאונים, וכ''כ בפתח הדביר (סי' קצ) בשם כמה אחרונים לשער במשקל, וכן הסכים לדינא. והובא בכף החיים (סי' קסח ס''ק מו), וסיים, וכן המנהג פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים במשקל, כגון כזית מצה, וכביצה פת לאכילת קבע בסוכה, הם לפי המשקל כזית תשעה דרהם, והביצה שמנה עשר דרהם, ואין לשנות. ע''ש [ילקו''י ברכות. שו''ת חזון עובדיה חלק א' כרך ב', עמוד תקיח. וחזון עובדיה סוכות עמוד קיג'].

ח. צריך לאכול את כזית הפת שבסוכה, בלי הפסק ושהיות בינתים, כי צריך שיאכל הכזית בכדי אכילת פרס, שהוא שיעור מאכל שלש ביצים, (דהיינו כארבע או חמש דקות), ובדיעבד אם אכלו בתוך שיעור שמינית שעה (שבע וחצי דקות), יצא. ולכתחלה נכון לצאת ידי חובת כל הדעות, דהיינו שיאכל פת יותר משיעור כביצה (כששים גרם), בתוך שיעור שמונה דקות.[ילקו''י מועדים עמוד קלט. חזו''ע סוכות, עמוד קח, קיב. והוא כדין מצות אכילת מצה ומרור שצריך לאכול הכזית בתוך כדי אכילת פרס, כמבואר בברכות (לז:) ובפסחים (קיד) ].

ט. האוכל שיעור כביצה, צריך שאכילת כל כזית ממנה תהיה בתוך כדי אכילת פרס, ואין צריך להחמיר אפילו לכתחלה לסברת האומרים שצריך לאכול את כל שיעור כביצה בתוך כדי אכילת פרס, שאין דבריהם נכונים לדינא. [סידור הגר''ז. חזון עובדיה סוכות עמוד קיד]

י. השיעור של כדי אכילת פרס, כתב המנחת חינוך (מצווה שיג), שכל מאכל משערינן ליה בדידיה, בכמה זמן נאכל פרס מן המאכל שאוכל ממנו [וכ'כ בשו''ת יד סופר (סי' כה דפ''ה רע''ב) בשם הגאון יד יצחק. וע''ע בשו''ת תורת חסד (חאו''ח סי' לב) ע''ש].

יא. יש אומרים שכזית הפת הנאכל בסוכה, צריך לאכול בלי לפתן ובלי שום תערובת, שכיון שלמדנו חיוב זה מכזית המצה של ליל פסח, ט''ו ט''ו מחג המצות, מה המצה נאכלת לבדה בלי שום לפתן, משום דאתי רשות ומבטל המצוה (פסחים קטו.), כך גם כזית הפת הנאכל בסוכה, יש לאוכלו לבדו. ויש חולקים. ומעיקר הדין יוצאים ידי חובת אכילת כזית הפת בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות גם כשיש בו תערובת לפתן של סלט או דגים וכיוצא. אך נכון לחוש להחמיר בזה, ומכל מקום מותר לטבל הפת במרק חם, או בדבש, ואין בזה בית מיחוש, כיון שדרך אכילתו בכך. [דטיבול בעלמא הוא, דזיל בתר טעמא. וכ''מ בחזו''ע סוכות עמ' קטז הערה יג. וע''ע בילקו''י מועדים עמ' קלח. הליכו''ע ח''ב עמוד ערה].

יב. פת שבישלוה אפילו בכלי ראשון או אם טיגנוה, יוצאים בה ידי חובה בליל החג. ונכון לחוש לכתחלה היכא דאפשר בנקל שלא לאכול כזית בליל סוכות לחם מבושל. אבל בכלי שני אפילו הוא חם בחום שהיד סולדת בו, פשוט שאין בכך כלום. [חזון עובדיה סוכות עמוד קטז. ילקוט יוסף מועדים עמוד קלט הערה ט. ואע''פ שאין יוצאים י''ח בליל פסח במצה מבושלת, כמ''ש מרן בש''ע (סי' תסא ס''ד), שאני התם דטעם מצה בעינן, וליכא].

יג. יש אומרים שיוצאים ידי חובת המצוה של כזית הפת בסוכה, בפת הבאה בכסנין, ויש חולקים ומצריכים שיהיה פת ממש, ויש לחוש לדבריהם ולאכול פת ממש. [ילקו''י מועדים עמוד קמ. חזו''ע סוכות עמו' קיז. וכ''פ החיד''א בשו''ת יוסף אומץ (סי' מח) דרק בקביעות סעודה יצא י''ח].

יד. כבר נתבאר דנכון ליזהר שלא לקדש אלא עד צאת הכוכבים, והעיקר ליזהר לכתחלה שהכזית פת שאוכל בסוכה בליל חג הסוכות, שהיא חובה, צריך לאכול אותה אחר שיהיה לילה ודאי דהיינו אחר צאת הכוכבים, ואפילו התפלל ערבית מבעוד יום, וקיבל עליו תוספת יום טוב, לא יאכל עד שתחשך, כי קיום המצוה צריך להיות בלילה. וטוב לחזור ולאכול כזית פת כעבור שעה וחומש מהשקיעה לצאת ידי חובה לפי דעת רבינו תם. וגם בדיעבד אם אכל פת בבין השמשות, טוב שיחזור ויאכל כזית פת אחר צאת הכוכבים, ואם אי אפשר לו, יסמוך על מה שאכל בבין השמשות ודיו. [ילקוט יוסף מועדים עמ' קלח. יביע אומר ח''י חאו''ח סימן מז. שו''ת חזון עובדיה ח''א סי' א'. חזון עובדיה על הל' פסח עמו' קיח].

טו. יש אומרים שאם אכל כזית פת בסוכה בבין השמשות לא יצא ידי חובה, דבין השמשות ספק יום הוא, וספיקא דאורייתא לחומרא. ולמעשה יש לדון להקל בזה, דהוה ליה ספק ספיקא דשמא לילה הוא, ושמא אין צריך לילה ודאי. ומכל מקום אם אכל הכזית פת בין השמשות ובירך ברכת המזון, ונודע לו הדין, טוב שיחזור ויאכל כזית בלילה, ולא יברך לישב בסוכה אלא אם כן יאכל יותר מכביצה פת. [הפמ''ג (סי' תרלט מש''ז ס''ק יב) כתב, שאם אכל כזית פת בסוכה בבין השמשות לא יצא י''ח, דספקא דאורייתא לחומרא. ע''כ. אך יש לדון בזה, וראה בשו''ת חזו''ע ח''א (סי' כג, עמ' שנב). חזו''ע סוכות עמ' קי. שו''ת יביע אומר ח''י סי' מז].

טז. יום טוב של חג הסוכות שחל בשבת, יש אומרים שצריך לאכול עוד כזית פת בשביל השבת, כי לא יתכן לצאת ידי חובה בכזית אחד, שאין עושים מצות חבילות חבילות. אולם העיקר לדינא שאין לחוש משום עושה מצות חבילות חבילות היכא שהכל נעשה בפעולה אחת. [כמו שאפשר לצאת בפורים ידי חובת משלוח מנות ומתנות לאביונים בבת אחת, ששולח לרעהו האביון]. דכל שעושה מעשה אחד ורק מכוין לשתי מצות שתעלה לו אותה פעולה, לכאן ולכאן, בזה לא שייך מצות חבילות. [ילקו''י מועדים עמ' שצח. חזו''ע סוכות עמ' קי].

יז. יאכל את כזית הפת בסוכה קודם חצות הלילה, ואם נאנס ולא אכל הכזית קודם חצות הלילה, או שירדו גשמים ולא פסקו אלא אחר חצות הלילה, יאכל אחר חצות הלילה, אבל לא יברך ''לישב בסוכה'' אלא אם כן אוכל יותר מכביצה פת. עבר הלילה ולא אכל בסוכה בין באונס בין ברצון, אין לו תשלומין כלל, [חזון עובדיה סוכות עמוד קי].

יח. מי שאין לו אלא פת של איסור, כגון טבל, יש אומרים שיאכל פת של איסור כדי לקיים מצוה מן התורה של אכילה בליל סוכות, דעשה דוחה לא תעשה. ויש חולקים ואומרים דאינו דוחה, ושב ואל תעשה עדיף. [ילקו''י על הלכות שעטנז, סי' רצג הערה כז. חזו''ע סוכות עמ' קב].

יט. מאחר שיש חיוב מן התורה לאכול כזית בליל סוכות בסוכה, לפיכך אם שכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, בליל חג הסוכות, אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה' לפני שיחתום בונה ירושלים, יאמר למדני חקיך, ויחזור ליעלה ויבוא. ואם חתם בונה ירושלים, יאמר שם ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן (שבתות למנוחה ו) מועדים לשמחה וכו' את יום (השבת הזה ואת יום) חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קדש הזה, ברוך אתה ה' מקדש (השבת ו) ישראל והזמנים. וממשיך ברכת הטוב והמטיב. ואם לא נזכר עד שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, שאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם לעד וכו', חוזר לראש ברכת המזון. אבל אם טעה ביום החג בבוקר ולא אמר יעלה ויבא בברכת המזון אין צריך לחזור. [ילקו''י מועדים עמ' קמ. חזון עובדיה סוכות, עמ' קא-קג].

כ. מי שנסתפק בלילה הראשון של פסח או בלילה הראשון של חג הסוכות, אם אמר יעלה ויבא בברכת המזון, אם לאו, וסיים את ברכת המזון, אין צריך לחזור לראש ברכת המזון, כי חומרו של יום גורם שיזכור קדושת יום טוב, ומסתמא אמר יעלה ויבא. [יביע אומר ח''ז חאו''ח סי' כח. וחלק ט' סימן עז]. ומיהו כל זה כשלא נזכר שלא אמר יעלה ויבא עד שאמר ברכת הטוב והמטיב. אבל אם מיד אחר שחתם בונה ירושלים, נזכר שלא אמר יעלה ויבא ביום של יום טוב, יאמר שם ברכת אשר נתן הנ''ל. [ואע''פ שבכף החיים (שם ס''ק כד כה) כתב, שלדעת הפוסקים דס''ל דאף ביו''ט אינו חוזר חוץ מליל פסח וליל סוכות, אין לומר ג''כ ברכת אשר נתן בשם ומלכות דסב''ל והו''ל כר''ח. ע''ש. אין זה נכון להלכה, כי מכיון שעדיין עליו לברך הטוב והמטיב בשם ומלכות, הרי הוא מכניס עצמו בידים לידי ברכה לבטלה אליבא דהרמב''ם ומרן, ובכה''ג לא שייך סב''ל. וכמו שנתבאר באורך בשו''ת יביע אומר ח''ב (חאו''ח סי' ט, וסי' י אות יב) בדין סב''ל בתפלה. וע''ע בחזו''ע סוכות עמוד קז].

כא. אם ירדו גשמים בלילה הראשון של החג, פטור מלאכול בסוכה, שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים, ''תשבו'' כעין תדורו, מכאן שהמצטער פטור מן הסוכה. ויש חולקים ומחמירים בלילה הראשון, שצריך לאכול כזית בסוכה, אפילו יורדים גשמים. ואנו אין לנו אלא דברי מרן השולחן ערוך שסובר כדעת הרשב''א שאין הבדל בין לילה הראשון לשאר הימים, שבכולם מצטער פטור מן הסוכה. ואפילו הרמ''א שמחמיר בזה, מודה שאם היו גשמים יורדים בלילה הראשון, לא יברך ליישב בסוכה, שספק ברכות להקל. [ילקו''י מועדים עמוד קמ. הליכו''ע ח''ב עמ' רפז]. ואם רוצה להחמיר ימתין קצת אולי יפסקו הגשמים ואחר כך יכנס ויאכל בסוכה, אבל לא יצער עצמו בליל יום טוב משום כך, לשהות זמן ממושך. ואם אחר שאכל בבית פסקו הגשמים, אם לפני חצות לילה פסקו, יכנס לסוכה ויברך ליישב בסוכה ויאכל לפחות כזית. ואם לא פסקו הגשמים עד אחר חצות לילה, לא יברך ליישב בסוכה אלא אם כן אוכל פת יותר מכביצה. [ילקו''י מועדים עמ' קמ. חזו''ע סוכות, עמוד קכב].

כב. כאשר נפטר ממצות סוכה בליל סוכות, יש אומרים שחייב לאכול כזית פת בביתו, משום היום טוב. ויש אומרים שכל החיוב לאכול בליל סוכות הוא מצד הסוכה, וכאשר פטור מישיבה בסוכה פטור גם מאכילת כזית פת. ולדינא צריך שיאכל כזית פת בביתו. ואם שכח להזכיר יעלה ויבא בברכת המזון בלילה הראשונה, כיון שאכל בביתו, אין צריך לחזור לברך ברכת המזון. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד שנו. וילקוט יוסף על המועדים מהדורת תשס''ד, עמוד תרנט. חזון עובדיה סוכות עמוד קז].

כג. מי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון של החג, מחמת הגשמים, ונכנס לביתו וקידש, ובירך שהחיינו בעת הקידוש, ולמחרת בבוקר היתה הרוחה, ומקדש בסוכה, יש אומרים שיחזור לברך שהחיינו בקידוש, לפטור את הסוכה מברכת זמן, ויש חולקים. וספק ברכות להקל. [ע' הר''ן (סוכה מו.) בשם הראב''ד. וכ''פ הרמ''א (סי' תרמא). וחזון עובדיה סוכות עמו' קכה].

כד וכן מי שהיה בא באניה לביתו, ובלילה הראשון היה עדיין בספינה ושם קידש ובירך זמן, יש מי שכתב כשיושב ביום הראשון בסוכה צריך לברך זמן, ולא נפטר בברכת זמן שבירך בלילה בקידוש ליל החג, שכיון שלא סעד בסוכה צריך לחזור ולברך ביום כשסועד בסוכה, ולדינא ספק ברכות להקל. ולא יברך זמן ביום. [חזו''ע סוכות עמוד קכז].