כתובת: מעלה גיא אוני ראש פינה. Rosh Pinna Israel טלפון: 04-6936277 פקס: 04-6936019

המועצה הדתית ראש פינה - יום העצמאות

מועצה דתית ראש פינה

ביום ה' באייר תש"ח התקיימה ההכרזה הדרמטית על הקמת מדינת ישראל. 
לאחר אלפיים שנות גלות ואובדן הריבונות, זכינו להקמת מדינת היהודים. ההכרזה יצרה התרגשות גדולה וגל אדיר של שמחה ספונטנית בקרב העם כולו. סוף סוף זכינו להתקיימות חזון הנביאים על שיבת ציון ולהתגשמות חלום הדורות "להיות עם חופשי בארצנו".
לימים המדינה הפכה לעובדה וההתרגשות קהתה. 
מדי שנה לקראת יום העצמאות עולה השאלה: מה המשמעות הרלוונטית שלו? האם פרט למשמעות הלאומית יש לו גם משמעות דתית?
הכרזת המדינה הייתה, לכאורה, אקט טקסי והצהרתי בלבד: נאומים, נקראה ונחתמה מגילת העצמאות, הונף הדגל, אך בשטח לא חל כל שינוי עובדתי. על כן, לכאורה אין משמעות רלוונטית ליום העצמאות מצד עצמו משום היבט שהוא.
ההכרזה לא יצרה שינוי בתחום הטריטוריאלי. גבולות המדינה נותרו כפי שהיו לפניה.
ההכרזה גם לא יצרה שינוי במישור הצבאי - כוחות ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י נשארו כפי שהיו לפניה, וגם לא חל כל שינוי בכוחם הצבאי. היא לא הכריעה את המלחמה, אלא אדרבא, לאחר ההכרזה הלחימה התרחבה והתעצמה בכל רחבי הארץ, וצבאות חמש מדינות ערב החלו בפלישה לארץ.
היא גם לא יצרה שינוי מבחינה שלטונית - הרכב הממשלה הזמנית של המדינה שהוכרז עליו היה זהה למנהלת העם שכבר הייתה קיימת. והרכב מועצת המדינה הזמנית (המוסד המחוקק) היה זהה למועצת העם שכבר הייתה קיימת. השינוי היה, לכאורה, סמנטי בלבד. 
להכרזת העצמאות הייתה אמנם משמעות פרקטית, מעתה אין עוד צורך להתחשב ולהיות כפוף למדיניות של גורם ריבוני אחר, רק לשיקולי הגוף השלטוני של העם היהודי. אולם למעשה באותו יום ממילא נגמר המנדט הבריטי, וממילא לא היה עוד גורם שלטוני שהיה צריך להתחשב במדיניותו.
אבל במבט מעמיק יותר, הכרזת המדינה מצד עצמה הייתה אירוע משמעותי ביותר והיוותה צומת דרכים אסטרטגי בהיסטוריה היהודית.




כוחה של הריבונות
השינוי העיקרי והמשמעותי של ההכרזה היה בעצם יצירה מחודשת של ריבונות העם היהודי על ארצו ומדינתו. עצם ההכרזה על הקמת המדינה - והקמת ישות לאומית מדינתית ריבונית, על ידי נציגי עם ישראל, החילה למפרע ולהבא את הריבונות וביטלה את הריבונות הנוכרית שהייתה בארץ בזמן שלטון המנדט.
הריבונות היא מהות מופשטת שאינה מוגדרת בממדים פיזיים, אולם היא ממשות בעלת חשיבות רבה. היא הזיקה הקניינית של הקולקטיב הלאומי, והישות המדינית, על כל מה ששייך להם: הארץ, נכסי המדינה, מערכות השלטון, הכלכלה והביטחון וכו'. בדומה לשייכות הקניינית של אדם פרטי לרכושו ולכל מה ששייך לו. מכיוון שמדובר על מהות מופשטת יש קושי להבינה ולגזור את המשתמע ממנה.
לפני הכרזת המדינה והחלת הריבונות, הנהלת העם הייתה במעמד של ועד קהילתי נבחר, שמנהל את חיי הקהילה, דואג לצרכיה ומייצגה בפני הריבון. אמנם היו לה סמכויות, אולם היא לא הייתה שלטון ולא בית נבחרים של עם ומדינה. ההתיישבות בארץ הייתה כיחידים וקהילות שגרות בארץ ולא כאומה ריבונית שחיה במדינתה. מסגרות ההגנה והמחתרות שנלחמו והגנו על נקודות היישוב היו כחברות שמירה והגנה על הקהילה, ולא צבא של ממש.
הממשות של הריבונות מומחשת בכך שלשם קיומה, מצד עצמה, ולשם שמירה עליה ועל האינטרסים שלה, מדינה יוצאת למלחמה שכרוכה בסכנה לשלום חייליה.
להחלת הריבונות יש השלכות הלכתיות ואמוניות, ועל כן ליום זה מצד עצמו יש משמעות דתית עמוקה ומהפכנית.
ראשית, למצוות ירושת הארץ – שהיא אחת המצוות המרכזיות בתורה: "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (רמב"ן עשה ד').
למצווה שני חלקים: יישוב הארץ, בנייתה והמגורים בה, והחלת הריבונות על הארץ!
מצוות ירושת הארץ כוללת בתוכה גם את כיבוש שטחי הארץ כדי להחיל עליהם את הריבונות, ומלחמה זו היא מלחמת מצווה: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה". (שם). לשמה מותר לסכן חיי לוחמים. מכאן שהיא מצווה מיוחדת, שבשונה ממצוות אחרות וחמורות בתורה, אינה נדחית מפני פיקוח נפש! היא אינה מצווה של יחידים, גם אם הם רבים, אלא של ציבור וישות מדינתית, שכן "אין היחיד עושה מלחמה". לאחר אלפיים שנות גלות, המצווה החשובה הזאת התחדשה עם חידוש הריבונות. 
להכרזת העצמאות יש ערך רוחני אמוני, גם אם לא חרתה על דגלה את קיום התורה במלואה. 
מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, שזכיתי ללמוד אצלו בישיבת מרכז הרב, הוביל את בירור ההיבטים הרוחניים והדתיים של יום העצמאות, ומעמדו כיום בעל משמעות רוחנית ודתית בנוסף למשמעותו הלאומית, וגיבוש מנהגיו. הוא הצביע על דברי הרמב"ם, ששמחת החנוכה ואמירת ההלל הם בגלל הנס של החזרת הריבונות והמלכות לתקופה של כמאתיים שנה (חנוכה פ"ג ה"א, וע"ע מהר"ל נ"י פ' א').
רבנו זצ"ל גם הדגיש את המשמעות של התגשמות חזון הנביאים על הגאולה וקיבוץ הגלויות, שהפכה את מדינת ישראל למרכזו של העם היהודי, והניעה תהליך רחב היקף של תחייה רוחנית ויצירה תורנית.


הכותב משמש כראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין, באופקים ובקריית אונו 

מתוך העיתון 
בשבע.